הפביליון הנעלם

עם סלילת שדרת ג׳מאל פאשה ביפו, ב-1915, הוקמה בה סוכת תזמורת - פביליון. מבנה זה תוכנן כפי הנראה על-ידי המהנדס גדליהו וילבושביץ, מי שתכנן את השדרה כולה. בתצלום אוויר של הטייסת הגרמנית מ-1917, נראה מיקומו המדויק של ביתן התזמורת (מסומן בחץ) - בין שדרות ירושלים 22 וחצרות יפו של ימינו. תצלום אוויר של הטייסת הגרמנית,... Continue Reading →

הטיול

כששאלתי את הבן שלי, לאן נטייל לפני הגיוס באוגוסט, הוא ענה מייד: ללונדון. ואז שינה דעתו וביקש לנסוע לצפון, אל סביבת הבניאס, שם שירתתי אני בנח״ל לפני שנים רבות, אל אזורי הגבול, לבנון וסוריה, ואל דודתי נעמי בת ה-90 שמתגוררת שנים רבות בקיבוץ מלכייה.שמחתי על הבחירה שלו בטיול אל מקומות שאליהם אני מחוברת בכל נימי... Continue Reading →

הסיפור של אדוארד וקלרה

זהו סיפור על אהבה גדולה ובלתי אפשרית, אירועים היסטוריים הרי גורל, טרגדיה נוראה וחברות אמיצה. כמו הרבה סיפורים מהשדרה, גם הסיפור הזה נודע לי במקרה, ובו רב הנסתר על הנגלה. את המעט שאני יודעת סיפר לי ג׳ונתן (ג׳וני) שמיר, כתב ועורך בכיר של החדשות באנגלית בעיתון ״הארץ״. אולי אם נספר אותו יצוצו פרטים נוספים דרך... Continue Reading →

צלמים כאדריכלי התודעה

‭"‬עיר‭ ‬זקוקה‭ ‬לסמלים‭ ‬מוחשיים, ‬למבנים‭ ‬שנוכחותם‭ ‬הבלתי‭ ‬משתנה‭ ‬משמשת‭ ‬עוגן‭ ‬תרבותי‭ ‬ונקודת‭ ‬ייחוס‭ ‬במרחב‭ ‬העירוני״ ‬(אמנון בר אור, ״זמן שימור״, עמ׳ 116, 2013) המתבונן בתצלומים היסטוריים של יפו שצולמו בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, יכול לזהות בבירור כי המבנים שנוכחותם לא השתנתה, ומשמשים עוגן תרבותי ונקודת ייחוס במרחב העירוני, הינם בעיקר מבני דת. מסגד... Continue Reading →

בשבחי החצרות

המתבונן בבנייני השיכונים של שנות ה-50 בשדרות ירושלים ביפו, עלול לחשוב שאלו בניינים באיכות ירודה שנבנו בחיפזון כדי לשכן בהם משפחות דלות אמצעים, ללא מחשבה וללא תכנון מוקפד. בין בתי המידות הפלסטינים נראים בנייני השיכון פשוטים וחסרי ייחוד. במשך השנים נוספו להם מנועי המזגנים ותריסי הפלסטיק, כבלים משתלשלים וצינורות חלודים שלא מוסיפים להם חן. במבט... Continue Reading →

סיפורים מחנות הביצים

חנות שמוכרים בה רק ביצים - מדיום, לארג׳, ביצי חופש וגם ביצים מבושלות בצבע חום וטעם של בית... ביצים ביצים ביצים... במשך עשרות שנים היתה החנות בבעלותו של שלמה רדליך. שלמה סיפר לי שנולד בדרכים, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה - כשהוריו נמלטו מגטו לודג׳ לרוסיה. הם הצליחו להסתיר אותו אצל משפחה פולנית שטיפלה בו... Continue Reading →

ספר וסיור בשדרות ירושלים

לכל חברי ועוקבי כאן בבלוג - הפעם פרסומת עצמית :) בצירוף איחולים לבביים לחגים שמחים, רגועים ונעימים לכולנו! לכבוד פסח, פסחא, רמדאן והאביב שהגיע, אני מכריזה על מחווה מיוחדת - רוכשים את הספר השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים על תולדות השדרה המיתולוגית ביפו, מתנה מושלמת ליפואים, לחובבי היסטוריה, צילום ואדריכלות - ומקבלים סיור ללא... Continue Reading →

הבית עם המרפסות הירוקות

לפני זמן מה הגיעו אלי אמנון ורנה רימון, ורכשו כמה עותקים של הספר השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים. ילדותה של רנה עברה עליה בשדרות ירושלים ביפו של שנות ה-50, בבית מספר 109. בניין זה לא מוזכר בספר, ולא היה לי שמץ מידע עליו, על אף שצילמתי אותו כמה וכמה פעמים. עבורי הוא היה ״הבית... Continue Reading →

הבית של משפחת זיפתה

משפחת זיפתה - Zifteh היתה משפחה ערבית נוצרית אמידה ומושרשת ביפו. עד לפני זמן לא רב התגוררו ביפו בני משפחה זו - דניס זיפתה ובנה פול. בתחילת שנות ה-30, בנה איברהים זיפתה בית למשפחתו, בשכונת ״נוזהה״ היוקרתית שקמה סביב שדרות המלך ג׳ורג׳ ביפו (שדרות ירושלים 111 של ימינו). בבעלותו של איברהים זיפתה היו כמה פרדסים... Continue Reading →

אחד במאי של פורענות

פוסט זה מוקדש לאדריכל וההיסטוריון שמואל גילר. ספר בהוצאת אריאל שהוקדש לו ולמאמריו יפו הבלתי ידועה  יצא לאור לפני כמה חודשים, מאוד ממליצה לכל מי שמעונינים להכיר את תולדות העיר בעת החדשה. אפשר להשיג אותו בקישור הזה.שמואל גילר בהשכלתו ובעיסוקו היה אדריכל. רק בגיל 70+ השלים לימודי מוסמך בלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, התזה שלו... Continue Reading →

שיטוט בבית העלמין הישן ביפו

על צירוף מקרים ובית עלמין יהודי ישן, במרחק הליכה מביתי ביפו. כבר מזמן רציתי לבקר בו ותמיד היה נעול. לא מזמן השער היה פתוח ונכנסתי, צילמתי תמונה או שתיים ואז נבהלתי שמא ינעלו אותי בפנים עם המתים וברחתי החוצה. השבוע חברתי עדן חברוני שחוקרת את המקום הזמינה אותי להצטרף אליה, הבטיחה שיש לה את הטלפון... Continue Reading →

ערב אהבה לשדרה

ערב ההשקה לספר ״השדרה النزهة - שדרות ירושלים בעיני הצלמים״ התקיים במרכז השדרה בערב הוולנטיין - 14 בפברואר 2019. האירוע נדחה כמה פעמים בגלל ״חבלי לידה״ קשים במיוחד...  העריכה הסופית היתה מלווה בהתלבטויות רבות, ההדפסה נדחתה מסיבה פרוזאית של מחסור בנייר אצל הספק, וכשסוף סוף אפשר היה להדפיס, קרו תקלות אחרות מכל הסוגים, עד שלבסוף... Continue Reading →

כִּי אֶת הָאַמִּיצִים אוֹהֵב הַיָּם

על אף שחלק מתחנות חייו של הפסל ורב החובל עמנואל הצופה כמו נלקחו מתוך האתוס הציוני, מההיכרות הקצרה שלי איתו התרשמתי שהיה נון-קונפורמיסט כל חייו. עמנואל הלך לעולמו בקיץ האחרון, קצת לפני שהחל השיפוץ המאסיבי בנמל יפו, המקום אליו היה קשור בעבותות עד סוף ימיו. פוסט זה מוקדש לו ולזכרו.עמנואל נולד בתל-אביב ב־ 19 בנובמבר 1928... Continue Reading →

שירת הוושינגטוניות

כדי שמקום ייחשב עתיק, הוא צריך לפני כן לעבור את גיל 50, 70, 100... פרנסי העיר ומתכנניה שוכחים זאת לפעמים, וידם קלה על הבולדוזר. תארו לכם שבניין הגימנסיה היה עומד על תילו עד היום - כשנהרס היה בן 50, כעת יכול היה להיות כבר בן 112.בתחילת שנות ה-50 היתה כוונה להרוס את כל יפו העתיקה... Continue Reading →

טווסים

משתפת באופן טווסי – מרית בן ישראל כותבת על שני טווסים שצילמתי. רגע של אושר בעיר האושר.

עיר-האושר

פעם, בבלוג הכמעט זנוח שלה, כתבה ורד נבון שאביה נתן לה חירות. קשה לתאר כמה המשפט הזה דמיוני בשבילי – בדקדוק הפנימי שלי "אבא" ו"חירות" לא יכולים להופיע באותו משפט – אבל אני נזכרת בו בכל פעם שאני מתבוננת בתצלומים שלה. גם היפים שבהם לא נופלים לדקורטיביות, הנוכחות הרגשית מחסנת אותם מקור פורמליסטי, ויש בהם איזו יושרה שמקורה בחירות פנימית ולא בסמכות חיצונית (ואני נייר לקמוס מהלך של ההבחנה בין השתיים).

כבר כתבתי פעם על התצלום היפהפה ההוא ועכשיו נתקעו במוחי שני טווסים:

צילמה ורד נבון, חצר הכנסיה הרוסית סנט-פטר, אבו כביר, תל אביב 2014 צילמה ורד נבון, חצר הכנסיה הרוסית סנט-פטר, אבו כביר, תל אביב 2014 לחצו להגדלה

צילמה ורד נבון צילמה ורד נבון

  1. סיגליות מטות פניהן

טווס צועד בגן, מוקף בפמליה צמחית שחבריה פורשים את תפרחותיהם הנוצתיות וכמו מדרבנים אותו לפרוש את זנבו היפהפה שטוף השמש. בזמן שהם מחקים את תנועת הפרישה ומהדהדים אותה מראש, הם מסגירים דרך אגב את מוצאם הצמחי המוגבל, את התלות התנועתית שלהם בכוחות חיצוניים כמו שמש, רוח, כוח…

View original post 624 מילים נוספות

שורשים וצמרות VS תחנות רכבת

בבוקר ה-3 ליולי התעוררתי במתח כפול - לקחתי על עצמי שתי משימות הקשורות לשדרות ירושלים - האחת, באותו בוקר - להוביל סיור של פעילים לאורך השדרה ולספר את סיפורה, השניה, שלושה ימים לאחר מכן - לארגן מפגש תושבים בנושא הרכבת הקלה. בעודי מנסה לארגן את המחשבות, נזכרתי פתאום שבדיוק בתאריך הזה לפני 12 שנים -... Continue Reading →

בלוג בוורדפרס.קום.

למעלה ↑