זום בשדרה – סיור וירטואלי בעקבות הצלמים

ידידי יעקב פרנקו שלח לי מאמר מרתק על תפוזי יפו. לדבריו, ההסבר לכך שביפו היתה אדמה פורייה כל כך, נעוץ בתהליכים שהתרחשו עידן ועידנים לפני שנולדנו. וכך כתב:

״יפו היתה מוקפת ביצה, במשך מאות אלפי שנים. כל השטח שממזרח ליפו העתיקה, היה הדלתא של נחל איילון. איילון, שמתחיל בהרי יהודה, הסתיים ביפו ונשפך לים, כנראה ברח' אליזבט ברגנר. בשיאו, היה רוחב הנהר, מיפו העתיקה ועד לאופרה באלנבי. כל השטח ממזרח ליפו העתיקה, לרבות חניון שוק הכרמל ונווה צדק, היה מתחת למים. דמיינו, ביצת ענק, (בחורף גולשת לים) ובה ציפורי מים, ברווזים, ברבורים, ציפורי שיר, קנה סוף, פפירוס דגים, צפרדעים, חיות בר צמחוניות שבאות להרוות צימאונן וחיות טרף שממתינות לשעת כושר. בקיצור, גן עדן. על כך נאמר: "יפו יפת ימים". ימים ברבים. הים התיכון, ממערב וביצת איילון ממזרח.״

ועכשיו נדלג במנהרת הזמן ונגיע אל אותו מקום בתקופה מאוחרת יותר – כאשר גל צונאמי שטף את האזור, וכתוצאה מכך נוצרה ״ברך״ הכורכר של יפו העתיקה, האפיק הקדום נחסם, האיילון הדיר רגליו מיפו והדלתא שלו החלה להתייבש, שכן הביצה הוזנה ע"י הגשמים אך לא ע"י הנחל עצמו.
וכך כותב ידידי קובי פרנקו:

״אט אט, התייבש האגם, עד שנגלתה ונחשפה קרקעיתו. זו, זו הקרקע, עליה דורכות רגלינו ביפו, כיום. זו הקרקע, עליה גידלו את תפוזי ג'אפה המופלאים, אדמה פורייה, שנסחפה מההרים ושקעה בדלתא של יפו במשך מאות אלפי שנים, בתוספת של חומר אורגני רב, שגדל בה והתייבש לתוכה, עם התייבשות הביצה. אם התאורייה הזאת נכונה, הרי שתפוזי ג'אפה אינם זן מיוחד של תפוז, אלא זן רגיל, באדמה מיוחדת (שאבדה תחת הבניינים)!!!״ 

ושוב קפיצה גדולה בזמן – ונגיע אל תחילת המאה ה-20. הגלויה שלפנינו צולמה כנראה בשנת 1914. הצלם לא ידוע, ייתכן שהיה זה אברהם סוסקין. אפשר לראות בתמונה את פרדסי יפו שהשתרעו בצידה המזרחי של העיר, את השכונות נווה צדק ונווה שלום, את שכונת מנשייה ואת כפר הדייגים אירשד. בצד שמאל רואים דרך גמלים עתיקה, היא דרך שכם (רחוב אילת של ימינו). ממול במרכז נמצאים שלושה בתים מפוארים – אלו ״בתי נבולסי״. הבית השמאלי מבין השלושה עמד ממש מול המקום שממנו התחילו לסלול את השדרה החדשה ביפו, שדרה שתסמן את תחילת התהוותה של יפו המודרנית. באופן סמלי בבניין זה שבו פעל ועד ישורון נהגתה לראשונה העיר תל אביב 8 שנים לפני כן, כאשר עקיבא וייס ירד מן האונייה בנמל יפו והוזמן באותו ערב לאסיפה בה דיבר בלהט על הצורך בהקמת עיר עברית ראשונה.

מבט אל יפו ממזרח, 1914 בקירוב. לחצו כאן להגדלה

בדצמבר 2019 יצאתי לחפש את הזווית ממנה צולמה הפנורמה בשחור לבן, וצילמתי במקום קרוב ככל האפשר למקום שבו עמד הצלם ב-1914, כך זה נראה היום. בתי נבולסי כבר אינם ואיתם נעלמו גם הפרדסים והבתים שנשקו לים. יפו השתנתה ללא הכר.

מבט אל יפו, דצמבר 2019, צילום: ורד נבון לחצו כאן להגדלה

עד שיימוג וירוס הקורונה, אני מזמינה אתכם לסיור קצר ב״זום״ בשדרות ירושלים ביפו, שאקיים ביום רביעי הקרוב, 20 במאי 2020, בשעה 18:00. בהרצאה זו אספר על כמה צלמים שצילמו בשדרה בתקופות שונות ובזכותם היא שמורה בזכרוננו. נקודת המוצא תהיה ״בית נבולסי״ – בית ועד ישורון, שממנו התחילו לסלול את השדרה, ומשם נדלג בעזרת Google Earth אל כמה מקומות משמעותיים נוספים על רצף השדרה המיתולוגית עתירת הגוונים ורבת התהפוכות.
המעוניינים – אנא שלחו לי מייל: verednavon@gmail.com כדי שאצרף אתכם לרשימה.
ביום רביעי בבוקר אשלח קישור לזום במייל לכל מי שיירשמו מראש. ההרצאה פתוחה לכולם (עד 100 משתתפים) ואינה כרוכה בתשלום.
אז בואו, יהיה מעניין!