שורשים וצמרות VS תחנות רכבת

בבוקר ה-3 ליולי התעוררתי במתח כפול – לקחתי על עצמי שתי משימות הקשורות לשדרות ירושלים – האחת, באותו בוקר – להוביל סיור של פעילים לאורך השדרה ולספר את סיפורה, השניה, שלושה ימים לאחר מכן – לארגן מפגש תושבים בנושא הרכבת הקלה.
בעודי מנסה לארגן את המחשבות, נזכרתי פתאום שבדיוק בתאריך הזה לפני 12 שנים – בשנת 2003, עברתי לגור ביפו.
מתי הפכתי להיות "פריקית" של השדרה ומגויסת כל כולי למאבק למענה?
נראה שהקשר התחיל בילדות – לכאן נסענו עם ההורים לקנות נעליים ומעילים ב"שקם", כאן אחזתי נרגשת את שני התקליטים הראשונים שלי, שרכשתי בחנות קטנה בפינת יהודה הימית, אי שם באמצע שנות ה-70. דרך השדרה רכבנו בתיכון על אופניים מחולון לטיילת שעדיין לא הוקמה, בין חורבות מנשייה, הזונות והסרסורים של רחוב הירקון. ליפו וגם לשדרה תמיד נלוו תחושות של קסם ומסתורין, וגם קצת איום. בהמשך, כשהתגוררתי ליד כיכר רבין, ביקור בברצלונה גרם לי לחוש לראשונה חמלה ותחושת החמצה, משום שהשדרות דומות ושתיהן יורדות אל הים – ולא הבנתי למה השדרה היפואית מוזנחת כל כך, ולא שוקקת חיים כמו זו הספרדית.

אך רק אחרי שעברתי לגור בסמוך לשדרה, נשאבתי לצילומים ולסיפורים מהעבר המרתק שלה,  הן בתקופה הפלסטינית, והן בתקופת העליה מבולגריה וארצות הבלקן, כשהפכה להיות "סופיה הקטנה". בין השאר שמעתי סיפורים מאנשים שנפשם נקשרה במקום הזה, מההיסטוריון תושב יפו סמי אבו שחאדה, קראתי באתר מופלא שהקים האדריכל אמנון בר אור עם תלמידיו: "השדרה הראשונה", בספרם של יוסף עספור ויוסי גרנובסקי: "פניך ולא הירח יפו", ספר צנוע שמכיל הרבה מידע ומיתולוגיות מקומיות, ומאמר חשוב של האדריכל שמואל גרואג: "הבולבארד הסמוי מן העין".

וכך, כשצץ במקרה תאריך תחילת הקמת  בולבארד ג'מאל פאשה – 15 ליולי 1915, פניתי אל אנשים אלו לבקש עצתם, איך לעניין את פרנסי העיר המתכחשים לעברה, על מנת שיאפשרו לציין וגם לחגוג 100 שנים לשדרה. הם וגם פעילים בסדנת מובילי טבע וקיימות ביפו ותושבים רבים אחרים נרתמו לנושא בהתלהבות רבה.

לרוע המזל הפניות  אל העירייה והזרוע שלה – המשלמה ליפו, לא נשאו פרי. אחד הנימוקים היה – שעוד מעט יחלו העבודות של הרכבת הקלה, לכן אי אפשר לקיים חגיגות. ה"עוד מעט" הזה יהיה כנראה בעוד שנתיים, ולמעשה כבר התחיל לפני 10 שנים, כשכיסו את כל חלקה הצפוני והמרכזי של השדרה במרצפות אפורות ובמעקות בטון, כהכנה לרכבת שאו־טו־טו תגיע, ותוך כדי כך הנחיתו מכה אנושה על בעלי העסקים לכל אורכה. בהמשך העבירו את כל קווי האוטובוסים דרך השדרה, כך שהפכה להיות ציר תעבורה ראשי סואן ורועש, מה שמאפשר להם לטעון כעת שהפתרון לכל ההזנחה הזו הוא למרבה האבסורד – ללכת בקיצוניות לצד השני, להוציא את כל התחבורה מהשדרה ולעצב אותה כמדרחוב שטוח, חסר שימוש ותוחלת וחסר זיקה לשדרה ההיסטורית, אשר בו תיסע רכבת מבת ים לפתח תקווה ובחזרה.
אני רוצה להתייחס רק לפן אחד של ההרס שעלול להיגרם אם התוכנית תתממש – והוא עקירת עשרות עצים בשדרה בעלת העבר המפואר והיחידה ביפו, רובם בני 60 שנים ויותר.
למעשה העצים הם הסממן האחרון של השדרה שעדיין לא נתלש ונעקר, מלבד הבניינים. דוגמה אחת: שנאי משנות ה-20, אחד משלושת הראשונים שנבנו בסביבה זו עם הקמת תחנת החשמל של רוטנברג – נהרס בשנת 2007 ללא דיון וללא שיתוף ציבור.

קינג ג'ורג' אבניו בשנות ה- 20, יפו ולא ירושלים כפי שהודפס בטעות.
גלויה בהוצאת משה אורדמן, בערך 1925 ( הצילום אולי לפני) הצלם הוא כנראה אברהם סוסקין, הטעות של המדפיס – רחוב המלך ג'ורג', יפו. הצילום באדיבות זיו גורה.

השנאי של ריכרד קאופמן הוא פרט בזכרון הישראלי והפלסטיני, למרבה האירוניה חלק מהמורשת העברית שנמחק.
לפני כן העתיקו את המזרקה היפה שהיתה במרכז השדרה, אל מקום אחר, ואין שום אזכור, אף קל שבקלים לגינות היפות ולככרות הקטנות  שהיו בשדרה והקנו לה את השם "אל נוזהה" ("הטיילת") בפי התושבים.

אולם אלהמברה בשיא פריחתו -דוגמה טובה לקשר בין פריחה תרבותית וסביבה מטופחת.
אולם אלהמברה בימי הזוהר – פריחה תרבותית וסביבה מטופחת.

לאחר לחץ גדול על נת"ע לספק לנו מידע, קיבלנו את התרשימים של התחנות – תמונה חלקית, לי כרגע יש מידע על שלוש תחנות, ואני מצרפת כאן את התרשימים ואת הצילומים שצילמתי, אני חושבת שהם מדברים בעד עצמם.

תחנת סלמה, תרשים וצילומי העצים שייעקרו

הכיוונים: מזרח למטה, מערב למעלה .
תחנת סלמה, העיגולים הצהובים מסמלים 11 עצים שייעקרו. כיוון התרשים: מזרח למטה, מערב למעלה .
בתמונה זו: 6 עצים שייעקרו על מנת לאפשר פתיחת דלתות הרכבת הקלה.
בתמונה זו: 6 עצים שייעקרו על פי התכנון על מנת לאפשר פתיחת דלתות הרכבת הקלה.
5 עצים נוספים שייעקרו בתחנת סלמה, שדרות ירושלים.
5 עצים נוספים שמתכננים לעקור בתחנת סלמה, שדרות ירושלים.
תחנת סלמה
תחנת סלמה, חלק מהעצים שמתכוונים לעקור – כך זה נראה מלמטה

תחנת בן צבי – שדרות ירושלים

ben_zvi
תחנת בן צבי – שדרות ירושלים.ֿ
תחנת בן צבי - כאן מתכננים לעקור 5 עצים.
תחנת בן צבי – כאן מתכננים לעקור 5 עצים, בתמונה ארבעה מהם.
חמישה עצים שייעקרו - הדקלים נשארים לאורך כל השדרה.
חמישה עצים שייעקרו – הדקלים נשארים לאורך כל השדרה.

תחנת ד"ר ארליך (ליד בי"ח דג'אני – כיום צהלון)

תרשים תחנת ד
תרשים תחנת ד"ר ארליך – המלבן המסומן בירוק (ליד בי"ח דג'אני לשעבר, כיום צהלון).
העצים שמתכננים לעקור בתחנת ארליך
העצים שמתכננים לעקור בתחנת ארליך

הבאתי כאן רק את מה שכבר ידוע, בנוסף לעצים שנראים כאן, ייעקרו עוד עצים בתחנה שליד רחוב אילת (התחנה מחוץ לשדרה עצמה), יועתקו כמה עצים ובצד הדרומי של השדרה הרכבת תיסע ממש בתוך הפרומנדה. באופן לא רשמי נאמר לנו שמדובר בעקירת 48 עצים, ובכל מקרה מדובר בלמעלה מ-40.

בסיור שערכנו השבוע השתתפו גם בעלי עסקים מהשדרה. אחד מהם – הרצל מ"פונדק הרצל", 47 שנים בשדרה, זעק: "אתם דואגים רק לעצים, ומה עלינו, בני האדם?"
להרצל מהשדרה ולכל המשפחות הרבות האחרות שחיות סביבה, אני רוצה לומר:  מי שדואג לעצים אכפת לו גם מבני אדם.
רק שלא נשכח – לעצים יש נוכחות גדולה במרחב, לא קל לעקור אותם, ויהיו הרבה שיתגייסו להצלתם. אבל בני האדם זקוקים להגנה לא פחות מהעצים, גם כשהם נראים פחות יפים מהם. ובשורה התחתונה: הקידמה והטכנולוגיה בדמות הרכבת הקלה אמורות לשרת בני אדם ולא להפך. מרחב עירוני הוא סוג של "שמורת טבע" שיש להתייחס אליה בכבוד ובזהירות שלא לחבל בה, בדיוק כמו שמתייחסים אל שונית אלמוגים, רכס כורכר ושלולית חורף, ואל אתרי הארכיאולוגיה מלפני אלפי שנים.

עצומה למען הצלת העצים בשדרה:
http://atzuma.co.il/jaffa

פוסטים נוספים הקשורים לנושא זה:
עצים
נוזהא כמשל – על הליכה בשדרה ושוטטות וירטואלית

מכתב למערכת "הארץ" – מאת יוסי גרנובסקי

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “שורשים וצמרות VS תחנות רכבת

    1. ענבל, תודה שקראת והגבת. פקיד היערות יודע על התכנון הזה ובינתיים לא עשה דבר. הזמנו אותו לסיור בשדרה אך לא הגיע מהסיבות שלו. לא ידעתי על האפשרות לערער, נבדוק את זה.

      אהבתי

  1. אוי. כמה נורא. וגם לי שרשים בשדרה הזו, כפי שאת יודעת. גם מילדותי וגם מלפני כמה שנים. באחד הצילומים כאן רואים בניין שבו היה לי סטודיו בקומה השישית וגם סוג של התגוררתי בו. ואת העצים האלה ציירתי די הרבה פעמים…אויה. עצים זה כואב. תודה ורד על המעורבות. הלוואי שלא יהיו שינויים, אבל שינויים תמיד באים והזמן מוחק. אבל מה שכתבת וצילמת כנראה יישאר.
    אחד העצים: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=3334112996453&set=a.1567681956781.2074264.1377408227&type=3&theater
    ועוד אחד: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=3748021783914&set=a.1567681956781.2074264.1377408227&type=3&theater
    וזה הכל: https://www.facebook.com/iris.kovalio/media_set?set=a.1567681956781.2074264.1377408227&type=3

    אהבתי

    1. הציורים שלך נהדרים אחד אחד איריסיה. במיוחד השניים שצירפת כאן, אבל כל אלבום העונות מדבר אלי. רק בשביל זה היה שווה לכתוב את הפוסט, כי איכשהו האווקרלים הללו חמקו ממני, פעם ראשונה שרואה. תודה רבה, ואני בטוחה שנצליח לבטל את רוע הגזרה, השקיפות היא חצי מהדרך. כעת הרבה יודעים ולא ישתקו. צריך ללחוץ על ראש העיר, הוא זה שקובע, הוא זה שאישר.

      אהבתי

  2. ורד יקרה, אני מסכימה עם כל מה שאמרת ומזדהה עם הזיכרונות שלך שדומים מאד לזיכרונות הילדות-נעורים- עלומים שלי. ברווקותי, גרתי תקופה קצרה בדירה מקסימה שרכשתי בשד' ירושלים, וברוב טיפשותי מכרתי אותה לאחר נישואיי. לא ידענו שעשינו טעות שהייתי מגדירה אותה כגורלית!
    אני מלאת הערכה לפועלך ויש לשמוח שיש אנשים כמוך שאכפת להם ולא יושבים בחיבוק ידיים. חשוב מאד לשתף פעולה בכל דרך אפשרית ולפקוח את עיניהם וליבם של בעלי ה"רעיונות" הללו, להרוס ולעקור! הרי מדובר בפיסת מורשת טבע ונוף שהוא חלק בלתי נפרד מילדותנו! זה בלתי נתפס בעיניי!

    אהבתי

    1. תודה רבה אורה. מורשת תרבות, נוף רב תרבותי – טורקים, בריטים, העירוניות הפלסטינית בשיא פריחתה, יהודים בני העליות הראשונות, הבולגרים בשנות ה-50, גיורא גודיק בשנות ה-60… השדרה הזו מכילה כל כך הרבה. ואני חוששת שלא אוכל לעשות הרבה, אני לא פוליטיקאית, לתושבי יפו אין כסף לשכור סוללת עורכי דין שיגנו על השדרה היחידה שיש להם ועל מה שהולך ונמחק. לפחות אני ועוד אנשים שאכפת להםנדאג שיידעו כמה שיותר אנשים על הנזק שעומד להתרחש, וגם על מה שכבר עוללו לשדרה הזו. מקווה שמשהו בכל זאת יזוז. אגב, באיזה בניין היתה הדירה? באמת חבל, אבל כנראה היית צריכה את הכסף, כך שאין על מה להצטער. ועוד שאלה: את זוכרת את חנות התקליטים ההיא בפינת יהודה הימית?:)

      אהבתי

  3. מתנצלת על תגובתי המאוחרת.. הבעיה בפלטפורמת הבלוגיה הזאת, שאין אפשרות לקבל מידע עדכוני על תגובת הבלוגר לקוראים שלו.
    ולעניין שאלתך: הדירונת שלי נרכשה על הנייר, בתחילת שנות ה- 80 מקבלן שאיני זוכרת את שמו, ולפני שנים אחדות הואשם במעורבות בעסקה לא חוקית עם פוליטיקאים ימניים ידועים… הדירה בת 2 חדרים, היתה יפיפיה ממש, בבנין 3 קומות על הצד המערבי של שד' ירושלים פינת רח' קטן שאיני זוכרת את שמו.. לא רחוק מבורקס סמי המפורסם אז.
    איני זוכרת את חנות התקליטים שהזכרת.. אבל זוכרת מצוין את חנויות הנעליים המדהימות שקניתי ברח' הנ"ל, ומועדוני הלילה ופיינו-בר של אביו של נועם קניאל אם איני טועה. שלא לדבר על מתחם יפו העתיקה וסיוריי במקום עם חבריי לביה"ס לאמנותו, הגלריות היפות ומסעדת "טוטון" הצרפתית ו"ביוקה" הברזילאית ועוד ועוד… זה בוודאי מובן לך שזיכרונותיי אלו מתקופת נעוריי ההוללים. עברו מאז כ- 25 שנה לפחות, ואני נזכרת ומתרפקת על השנים ההן ומחייכת בגעגועים!
    אם יהיה לי זמן, אקדיש ליפו רשומה ראויה בבלוג שלי.
    שבת שלום יקירה, ותודה על העונג שאת מסבה לי ברשומותייך.

    אהבתי

    1. אורה, הזמן הוירטואלי גמיש מאוד, ואגב, יש לך אפשרות לסמן קבלת התראות על תגובות, אבל לפעמים שוכחים לעשות זאת.:) מאוד אשמח לקרוא את הפוסט שלך, מה שכתבת כאן מעורר סקרנות. וגם – אם יש לך צילומים משנות ה-80-90 או לפני כן של השדרה אשמח לראות. משום מה בגוגל מוצאים רק עד שנות ה-50, כאילו הזמן עצר מלכת אז…
      ולמי שנכנסים לבלוג ולא קיבלו בדרך אחרת – העצומה בעד עצי הפיקוס נמצאת כאן:
      http://www.atzuma.co.il/jaffa

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s