מפגשים

החודש התפרסם בשפה הגרמנית כרך חדש של "האלמנך היהודי", כתב עת שמוציא לאור מכון ליאו בק, העוסק במחשבה יהודית וישראלית בת זמננו, ומחדש מסורת יהודית גרמנית ישנה אשר נפסקה ב-1933 (האלמנך היהודי הופיע לראשונה בשנת 1902 בברלין). כל כרך מוקדש למאמרים בנושא מסוים, המלווים בצילומים של צלם/ת אחד/ת. לשמחתי נבחרתי להיות הצלמת של הכרך הנוכחי... להמשיך לקרוא ←

פמיניזם ואני

השבוע התבשרתי לשמחתי ששני צילומים שלי מופיעים בגליון "פמיניזם" של המגזין 44Degrees. הדף שלי נמצא בקישור הזה. כשאני שולחת צילומים ל"קול קורא" כלשהו, לעתים מפתיעה אותי הבחירה - אני בטוחה שמתוך מה ששלחתי תיבחר עבודה מסוימת, אבל דווקא היא נשארת בחוץ, והאוצר/ת בוחר/ת באחרת. פוסט זה מוקדש לסיפורן של 8 העבודות ששלחתי, כולן מניו יורק, ... להמשיך לקרוא ←

בוקר ביפו – 9.7.2014

האדריכל אחמד דמיאטי, שתכנן את הבניין שלנו ב-1936, לא לקח בחשבון רקטות מעופפות מעזה. הוא לא תכנן מקלט וגם לא ממ"ד. ודאי שלא העלה בדעתו את התהפוכות הקרבות, וגם בדמיון הכי פרוע לא היה מצליח לחזות את התרחיש - צאצאי היפואים משגרים רקטות אל העיר, 67 שנים לאחר שאבותיהם גורשו ממנה. הדירה שלנו נראית כמו... להמשיך לקרוא ←

אישה, שלושה ילדים, שני חמורים ומדבר

בעקבות צילום של ילד וחמור במצפור מואב, שמשתתף בתערוכת "לחם ושושנים", ביקשו ממני חברים לספר עוד על המקום ועל ההתרחשות, ואני נענית בחפץ לב. אתחיל מעט לפני - במקום הכי נמוך בעולם, וממנו אעלה בכביש המתפתל. אני לא צלמת קלאסית של נופים. בצילומים שלי כמעט תמיד יש סימן כלשהו לנוכחות בני אדם, לפעמים נוכחות שמזיקה... להמשיך לקרוא ←

עמוד הקלון והגיטרה שהתייפחה

נשלחתי אל עמוד הקלון בגיל 13, אלו פרטי המקרה: בכיתה ח' יצאתי עם משמרות הבטיחות לצומת הרחובות וייצמן והופיין בחולון, צומת שהיה אז הרבה פחות סואן ועדיין לא מרומזר. במרחק שני רחובות משם, בסוף ביאליק, השתרעו חולות "חוסמסה", שרק האמיצים העזו לחצות בלילה. הגענו אל הצומת עוד לפני הצלצול, כך שלא היו עדיין תלמידים להעביר.... להמשיך לקרוא ←

ליפתא – שקדיות ובתים פעורי פה

בכל שנה בעונה הזו, אני נזכרת בשקדיות של ליפתא. בפברואר 2003 הצטרפתי למפגש בין חברי עמותת "זוכרות" עם כמה מתושבי הכפר שגורשו ממנו ב1948, ובניהם, אשר חיים כיום במזרח ירושלים. אחד המקומות היפים והציוריים, במיוחד בעת פריחת השקדיות הרבות. זוכרת שרציתי לצלם שם כל בית וכל פינה. זהו הכפר היחיד שנשאר כמעט שלם לאחר הנטישה,... להמשיך לקרוא ←

סנטה קלאוס מגרינפוינט

הייתי בחופשת מולדת כשהטלפון צלצל בבית הורי בחולון, בשלוש לפנות בוקר. על הקו היתה ז'נט, אמנית סינית-קנדית שהתגוררתי בדירתה השכורה באותו זמן, פתרון דחוק וזמני לאחר פרידה כואבת מבן זוג. ז'נט זו לא ידעה לחשב את הבדלי השעות, בקול מתנצל הודיעה שבעלת הדירה הקטנטנה אותה חלקנו יחד, ציוותה עליה לעבור לדירה אחרת בבנין, שגודלה זעיר... להמשיך לקרוא ←

ציפורי וציפור הנפש (2) אבנים מדברות

בביקור שני בציפורי השנה, ליד מנזר סנטה אנה המשקיף אל עמק יפהפה, בצד הדרך, כמעט נעלם מעין, אחייני יהל מצא את המיצב הזה, מעין מצבה ספונטנית - כמה אבנים שהודפסו עליהן צילומים וטקסטים. מאוחר יותר נודע לי שזו דמותו של המשורר הפלסטיני טאהא מוחמד עלי, אשר נולד בספוריה וממנה גורש עם משפחתו עם קום המדינה.... להמשיך לקרוא ←

ציפורי וציפור הנפש (1) פגישה עם עלי אל אזהרי

זה היה אמור להיות עוד מפגש של ארגון חלונות - ארגון ידידות ישראלי פלסטיני, בקומת קרקע ברחוב טרומפלדור, יוזמה של אישה מיוחדת ויוצאת דופן ששמה רותי עצמון. באותה תקופה התגוררתי ליד כיכר רבין והשתתפתי בלא מעט הפגנות. בנקודה מסוימת הפריעה לי ה"סטריליות" - העובדה שכמעט לא נוכחים ערבים, והדיבורים על שלום עם פלסטינים, היו בערך... להמשיך לקרוא ←

ציפור נדירה

אני לא אוהבת מצעדים וגם לא איים בודדים, אבל לו נאלצתי לבחור רק שיר אהבה אחד, מכל השירים שנוצרו אי פעם, גם אני הייתי בוחרת בשיר Love of my life, שכתב, הלחין וביצע פרדי מרקורי. אחד השירים שהאסטרונאוט אילן רמון ז"ל ביקש לקחת איתו אל טיסתו האחרונה. שיר האהבה האהוב עלי בכל הזמנים, הוא שיר... להמשיך לקרוא ←

הרומן שלי עם הקיבוץ

התגייסתי בתקופה מעניינת - בין ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת לחתימה על הסכם שלום, קצת אחרי שנשלח מכתב הקצינים למנחם בגין והוקמה תנועת שלום עכשיו. כמו הרבה צעירים אז, בחרתי בנח"ל כי האמנתי באמת ובתמים בשלום, שוויון ואחוות עמים... לא אהבתי צבא. בטירונות במחנה 80 סבלתי, את שאר השירות הצבאי אני זוכרת כאחת התקופות היפות... להמשיך לקרוא ←

אלן, איש הכבוד האחרון

רציתי לכתוב כמה מילים על הפתגמים השגורים בפי כל- ואהבת לרעך כמוך וגם:  לא תעשה לחברך את מה ששנוא עליך,  שני פתגמים שאנשים מאוד אוהבים לצטט. ואני חושבת שיש פתגם אחד חשוב אפילו יותר: רצונו של אדם כבודו. כי זו לא שאלה של אוהב לא אוהב, שנוא או לא שנוא, אלא של כבוד לאחר, לרצון... להמשיך לקרוא ←

חיבור וחיסור

בנאום המרגש שלו באוניברסיטת סטנפורד, סטיב ג'ובס תיאר את הכשלונות בחייו, שבהמשך הובילו אל מקום טוב יותר. ואז הוא אמר משהו יפה: "אתם לא יכולים לחבר את הנקודות במבט קדימה, אתם יכולים לחבר אותן רק במבט לאחור. כך שאתם חייבים לבטוח בכך שהנקודות יתחברו איכשהו בעתיד שלכם. אתם חייבים לבטוח במשהו - באומץ שלכם, בייעוד,... להמשיך לקרוא ←

חפצים

אמא אהבה לרשום פתקים. ציטוטים, הרהורים שלה, משפטים ששמעה בהרצאות ודיברו אליה. את הפתק הזה, כתוב בכתב ידה, מצאתי לא מזמן במגירה, צרור עם מכתבים וכתבי יד אחרים שהוצאתי מן הבית רגע לפני שנמסר לאחרים. לקח אותי חמש שנים אחורה, אל הבית הדומם, על כל חפציו. חלקם כורעים תחת נטל הזכרונות שדבקו בהם, חלקם חסרי... להמשיך לקרוא ←

איך ניצחתי את המאפיה האיטלקית

היו לו תווי פנים יפים כשל נמר, ונראה כמו סמוראי. הוא מרד במוסכמות ובמוזיקה ה"קליידרמנית" של אביו - מלחין ידוע ביפן.  צלקת בשורש כף ידו הסגירה נסיון התאבדות בגיל 16, ורק הוסיפה קסם מסתורי לדמותו. התאהבנו בקיץ, בנובמבר החלטנו לעבור לגור יחד בדירה שבה נוכל לחיות, ליצור, וכמו ג'ון ויוקו לשנות את העולם. היינו צעירים... להמשיך לקרוא ←

חמש עשרה דקות התהילה שלי

כשלמדתי במרכז הבינלאומי לצילום בניו יורק, בתחילת שנות ה90, קיבלנו משימה אישית לא קלה:  להציג ב 15-20 דקות,  בפני כל הכיתה, את מקורות ההשראה שלנו. המדיום כמובן היה אז מקרן שקופיות. אני הייתי הישראלית היחידה ואחת משני היהודים הבודדים בכיתה. באותה תקופה הייתי כבר לאחר שהות של כשלוש שנים בניו יורק, עדיין מוקסמת מקצב החיים... להמשיך לקרוא ←

מטהרן לחולון דרך רחוב רש"י

התמזל מזלי, היו לי מורים טובים, ביסודי וגם בתיכון. אבל  שיעורים שלמדתי מהורי, כנראה לא נלמדים באף בית ספר. הבוקר נזכרתי בשניים כאלו - שבעצם אין  קשר ביניהם, מלבד זאת שבשני המקרים הורי נכחו, הראשון נגע בהם ישירות אבל בחרו להשאר פאסיביים, השני - כלל לא נגע להם, אבל בחרו לפעול. הדרמה הקטנה הראשונה התרחשה... להמשיך לקרוא ←

כדור הבדולח שהבליח לרגע

זה קרה הבוקר לפני 18 שנים, ב 10 ביוני 1994, בוקר יום שישי. יצאתי מהבית עם תיק צילום, במטרה לצלם את הילדים בגן של אחותי לתמונת מחזור. העננות שהיתה בשעות הבוקר המוקדמות  נעלמה, ואני הצטערתי שלא יצאתי מוקדם יותר, כי אור השמש כבר היה קונטרסטי, הרסני לצילום. לא יכולתי לדעת שהאיחור יעניק לי הזדמנות להפרד.... להמשיך לקרוא ←

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: