שיטוט בבית העלמין הישן ביפו

על צירוף מקרים ובית עלמין יהודי ישן, במרחק הליכה מביתי ביפו. כבר מזמן רציתי לבקר בו ותמיד היה נעול. לא מזמן השער היה פתוח ונכנסתי, צילמתי תמונה או שתיים ואז נבהלתי שמא ינעלו אותי בפנים עם המתים וברחתי החוצה. השבוע חברתי עדן חברוני שחוקרת את המקום הזמינה אותי להצטרף אליה, הבטיחה שיש לה את הטלפון של מי שמחזיק במפתח, וכך סוף סוף יצא לשוטט קצת בלי פחד. יש לי חיבה לא מוסברת לבתי עלמין של פעם. שקט שם ורגוע, לעיתים הטבע פולש אל בין מבני האבן הקטנים ומשאיר בהם את חותמו. מעניינת הטיפוגרפיה, מעניין הכיתוב על המצבות, העיטורים, האבן, הסגנון – לוח שוכב או ניצב, מעניין לראות את ה״היררכיה״ שאפשר לזהות – מצבות של ״פשוטי העם״ ושל דמויות חשובות בקהילה.

שתי מצבות צדו את עיני במיוחד – הראשונה של הרב יהודה הלוי –  הרב הראשי של יפו במאה ה-19, איש רב פעלים, בין השאר היה אחראי על עולי הרגל שירדו בנמל ביפו בדרכם לירושלים. על שמו נקרא הרחוב בו נמצא בית העלמין – רחוב יהודה מרַגוּזָה (רגוזה היא העיר ממנה הגיע – היא דוברובניק של היום). על מצבתו כך נכתב:
יְהוּדָה עָלָה הַשָּׁמַיִם
הַלילוּ וסִפְדוּ בְּכִפְלַיִם
וַיִפָּנֶה זִיו פָּנָה הוֹד
דָוֶה לִבֵּנוּ כִּי נוּטַל כָּבוֹד
הוּרַם הַעֲטָרָה מוֹרֵה צֶדֶק וּמֵאִיר עֵינַיִם
הוּסַר הַנֵזֶר שַׂר וְיוֹעֵץ זָקֵן וַחֲכַם חֲרָשִׁים
לִוְיַת חֵן נְשׂוּא פָּנִים וּנְבוֹן לְחָשִׁים
וַתֵּרֶב בְּבֵית יודה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה
יִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי עֲדֵי יָקוּם לִתְחִיָּה
הרב הכולל מוהר"ר יהודה הלוי
בן תשעים וששה שנים במותו
וד"ן שנים שפט יפת"ו והמ"ך טו"ב ל"ח מנחם
שנת התרל"ט לב"ע תנצב"ה

רבי יהודה הלוי (יהודה מרגוזה)

קברו של רבי יהודה הלוי, בית העלמין ליהודי יפו

המצבה השנייה – של לונה שלוש.

לונה שלוש היתה בתו השלישית של אהרון שלוש, מראשי הקהילה ביפו ואחד ממייסדי נווה צדק. בשנת 2004 היתה לי הזכות לעצב ולעמד ספר קטן שהכינה משפחת שלוש לקראת מפגש גדול של המשפחה לדורותיה ותערוכת צילומים. כך התוודעתי אל המשפחה המפוארת הזו ומאז הצטלבו דרכינו כמה וכמה פעמים. כשמצאתי את הקבר של לונה נזכרתי שתוארה בספר. מכיוון שנמצא רק תצלום אחד שלה וגם הוא מטושטש, השתמשנו בו בספר ההוא והבלטנו את פניה בעיגול.

לונה שלוש

קברה של לונה שלוש, בית העלמין היהודי ביפו

״גיבנת היתה ופניה יפות תואר״ כך נכתב, היא לא נישאה מעולם, התגוררה בבית הוריה וטיפלה בילדי המשפחה. בגיל 47 הלכה לעולמה, בשנת 1915. נסיבות מותה תעלומה.

על קברה נכתב:

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה

מ"ק

העלמה היקרה רודפת צדקה

וחסד רבת המעלות

שלמה במדות טובות

מרת

לונה שלוש

נקטפה באביב ימי עלומיה

ותלקח מקרוביה ואוהביה

יום א' אייר העת"ר תנצב"ה

5675

_________________________________

הבוקר העברתי את התמונות מהמצלמה למחשב. מתוך סקרנות אישית שלחתי מייל לבני משפחת שלוש שעוסקים בחקר תל אביב ויפו – אביתר (תרי) שלוש, תומר שלוש ואור אלכסנדרוביץ׳, שייבדלו לחיים ארוכים. שאלתי אם ידוע להם מה ארע בגורלה של לונה, ומאיזו סיבה הלכה לעולמה בגיל צעיר יחסית. התשובה לא בוששה להגיע, כך כתב אור אלכסנדרוביץ׳ וצמרמורת אחזה בי:
״שאלות מצוינות, אין תשובות… אנחנו לא יודעים כמעט דבר על לונה, מעבר לכך שהיתה כנראה גיבנת, לא נישאה והמשיכה להתגורר עם הוריה עד מותה. יש תצלום אחד שלה שנמצא בידינו, וגם הוא רק בגרסת זירוקס מחוברת משפחתית שיצאה לפני יותר משלושים שנה (אולי יום אחד יתגלה המקור). כמו שאפשר ללמוד מהמצבה, היום בערב יחול יום השנה לפטירתה״.

אני כמובן לא שמתי לב, שבדיוק היום, כאשר אני מבקשת לדעת מי היתה לונה שלוש, התאריך העברי הוא א׳ באייר,  יום מותה לפני 105 שנים בדיוק.
יהי זכרה ברוך.

מצרפת כמה תצלומים נוספים מתוך עשרות רבות שצילמתי בבית העלמין הזה. כל אבן צופנת שם וסיפור. אולי עוד ייכתבו הסיפורים הללו באחד הימים.

 

קברו של אברהם שלוש, אביו של אהרון שלוש וסבה של לונה.