החודש התפרסם בשפה הגרמנית כרך חדש של "האלמנך היהודי", כתב עת שמוציא לאור מכון ליאו בק, העוסק במחשבה יהודית וישראלית בת זמננו, ומחדש מסורת יהודית גרמנית ישנה אשר נפסקה ב-1933 (האלמנך היהודי הופיע לראשונה בשנת 1902 בברלין). כל כרך מוקדש למאמרים בנושא מסוים, המלווים בצילומים של צלם/ת אחד/ת. לשמחתי נבחרתי להיות הצלמת של הכרך הנוכחי שנושאו: "מפגשים" (Encounter). אחד עשר צילומים שלי מלווים כרך זה, לצערי בשחור לבן (למעט צילום העטיפה שהוא בצבע מלא). משתפת כאן את כולם – כפי שצולמו, בצבע.
כל תמונה נפתחת בלחיצה לפורמט גדול יותר.
מהסוף להתחלה 
ורד יקרה, ידעתי שאת מוכשרת מאוד, אבל לא ידעתי שאת אמנית דגולה. גם האכסניה מכובדת מאוד, והתמונות מופלאות. לרגע חשבתי שחלקן ציורים. הן יפות ורוויות משמעות יותר מהמציאות. הולכת להביט בהן שוב. ושוב.
אהבתיאהבתי
דליה יקרה, המון תודה על הפידבק מחמם הלב. צילום הוא אכן כלי הביטוי הראשי שלי כבר שנים רבות, אבל אם אין דיאלוג עם קהל, אין משמעות לביטוי. היה לי הרבה מזל בשנה האחרונה, בזכות הרשתות החברתיות וגם בזכות קשרים שנוצרו מחוצה להן. במקרה הזה נוצר קשר עם עורכת כתב העת בארץ, והיא התלהבה מצילומים ששלחתי לה והמליצה לעורכים בברלין שאהבו גם הם. זה בדיוק מה שאני מאחלת לי בשנה החדשה – קשרים מהסוג הזה, ואכסניות ראויות כאלו.
אהבתיLiked by 1 person
ורד יקרה, בית ג'ימל, המזרקה, ושאול הדייג הן עבודות (יצירות) נהדרות. דימויים החודרים את סף ההכרה; הם ריאליסטיים אבל בד-בבד זהו ריאליזם-פנטסטי (-:
אהבתיאהבתי
תודה שועי, המציאות מספקת מראות לא מעטים כאלה. כשמתמזל מזלי לראות אותם, אני מיד נוצרת את שבריר הרגע…
אהבתיאהבתי